שוק חופשי, פער שכר מגדרי, שמרטפות ואסףים

גלעד אלפר, בבלוג הוידיאו שלו במידה טען כי בשוק חופשי לא יכול להתקיים פער שכר מגדרי. שהרי אם נשים מספקות למעסקיהם את אותה תפוקה אך מקבלות שכר נמוך יותר – מעסיק שיעסיק גברים ולא נשים נמצא בעמדת נחיתות ברורה. על נשים אפשר להרוויח יותר! ולכן בתהליך כזה או אחר, פער השכר בין המגדרים בסופו של דבר ישתווה.

אסף צימרינג הגיב על כך כאן, ואסף פתיר החל בדיון קטן על הנושא כאן. הדיון אצל פתיר גם התפתח קצת לדיון על לימודי הכלכלה בישראל, בעיקר אלו בתואר ראשון ובקורסים הבסיסיים. אני מקווה לכתוב מתישהו מעט על הנושא – בינתיים מומלץ לפחות לעיין בדיון עצמו – בעיקר אבל כמובן שלא רק לאקדמאים וסטודנטים לכלכלה מהעבר, ההווה ולעתיד.

שני האסףים העלו מספר התנגדויות לדבריו של אלפר. צימרינג התמקד בכך שפער שכר מגדרי בהחלט אפשרי תחת שוק חופשי, בעוד פתיר התמקד בכך שהמציאות בה אנו נתקלים היא כזו בה פער שכר מגדרי שריר וקיים בהחלט ולכן טענה על כך ש"זה לא יכול להיות" משולה לאדם שרואה שהטמפ' היא 30 מעלות וטוען שזה בלתי אפשרי, כי פעם אמרו לו שכדוה"א יתפוצץ אם הטמפ' תהיה מעל 27.

למרות ששמי לא אסף, נראה לי שגם לי יש מה לומר על טיעוניו של אלפר:

ראשית, גלעד אלפר יכול להעלות טענת נגד לאסף פתיר – "האמפיריקה והמחקר בנושא אינם קשורים לטענתי כלל וכלל.  אני דיברתי על שוק חופשי והיום אין שוק חופשי ולכן ראיות אמפיריות לכך שקיים פער שכר מגדרי היום (גם אם גודלו אינו כמדווח בתקשורת, אגב) אינן רלוונטיות" – זו טענה כמעט ריקה. לא היה ולא יהיה שוק חופשי במובנו הטהור. הוא יכול להיות חופשי יותר או פחות אך הוא לא יכול להיות חופשי לחלוטין. יש למשל שכר מינימום? כבר כל השווקים שבהם עבודה היא אחת התשומות אינם חופשיים. קיימת תקנה בטיחותית כך שחייב להיות מטף כיבוי אש בכל בניין? כבר כל השווקים שכחלק מתהליך הייצור הפירמות צריכות… מרחב פיזי כלשהו(מחסן/חנות/מפעל/משרד) אינם חופשיים. בתור כלכלנים ניתן לומר שככל שהשווקים חופשיים יותר הקצאת המשאבים תהיה יעילה יותר, אך בוודאי שגם אם תחת שוק חופשי אין שום פער שכר מגדרי – אין לאמירה זו שום דבר קונקרטי עבורנו במה קורה בתהליך שבו השוק נהיה "חופשי יותר". למעשה, יכול להיות ששוק כלשהו נהיה חופשי יותר (מסירים למשל מכס) אך פער השכר המגדרי נהיה גבוה יותר שכן עתה תקנה ממשלתית אחרת המשפיעה על השוק אינה "מאוזנת" על ידי אותו מכס שלמעשה השפעתו הייתה בכיוון ההפוך בנושא פער השכר המגדרי. אם נחשוב למשל על תקנה שמכריחה (ומענישה בעונש מוות, ונאכפת ביעילות) לשלם לעובדים ולעובדות שכר זהה לחלוטין – הרי שהסרתה הופכת את השוק לחופשי יותר – האם נצפה לאחריה כי פער השכר המגדרי יצוץ או ייעלם? [i]

ברשומותו מדבר צימרינג על "אפליה של לקוחות" אך לא מרחיב עליה כל כך ובכך פתח את התחום לתחרות חופשית ואכזרית וכך אני יכול להרחיב במקומו: גם תחת שוק חופשי, בוודאי שפער שכר מגדרי יכול להתקיים. שוב, אנו נמצאים ב"עולם" מאוד פשוט. שוק חופשי שכזה שלא היה מעולם וכנראה גם לא יהיה מעולם. לא חופשי-חודשי אלא חופשי-תמידי. חופשי ממש. ויש בו פער שכר מגדרי של ממש, מי היה מאמין. איך זה יכול לקרות? זה פשוט. לצרכנים טעמים שונים ("ביקוש שונה") לגבי קבלת שירות/מוצרים מגברים או נשים. תארו לעצמכם למשל שאתם הורים לזעטוט ואתם מחפשים בייביסיטר בשביל שתוכלו ערב אחד לצאת מהבית ולהנות. יש לכם 2 מועמדים לתפקיד היוקרתי. שניהם בלי יותר מדי או פחות מדי ניסיון אך נראים נורא נחמדים. הם גם הילדים של חברים שלכם, ולא סתם פרחחים מהרחוב – אפשר לסמוך עליהם. אממה – אחד גבר, והשנייה אישה. את מי תקחו? אם אתם כמו רוב האנשים – משהו ירגיש לכם מוזר ב"בייביסיטר גבר" ואתם תעדיפו את הבחורה. חוויתי זאת באופן אישי כאשר הייתי צעיר וניסיתי לעסוק בשמרטפות עבור אחים ואחיות קטנות של חברות של אחותי הקטנה. "הוא מקסים ונפלא" אמרו עליי הורים, אבל "זה קצת מוזר שבן יהיה בייביסטר…" זהו גם הבסיס לעלילה של הפרק בעל השם המסתורי "האחד עם הגבר המטפלת" מ-Friends:

אז אם רוב הזוגות המחפשים שירות שמרטפות, עבור כל רמת שכר נתונה יעדיפו קצת יותר לשכור שמרטפית מאשר שמרטף – גם כאשר שוק השמרטפות חופשי לחלוטין – הנה נקבל לנו פער שכר מגדרי בין גברים ונשים.

לסיכום – כן שוק חופשי, לא שוק חופשי, אמירה תיאורטית או אמירה אמפירית – קשה להצדיק את טענתו של אלפר. אני מחשיב עצמי לאיש השוק החופשי, אך אין זה אומר כי כל הקצאה תחת שוק חופשי תספק את כל הטעמים של כל האנשים במגוון נושאים כמו למשל שיוויון. ניוטון היה מתמטיקאי ופיזיקאי דגול – מי שיקרא לו גם גנרל ומגלה ארצות חשוב לא מעלה את ערכו, אלא מזלזל בו ובפועלו – וכך בדיוק הדין לגבי קשירת כתרים לשוק החופשי – כתרים שאינם מגיעים לו.


[i] תקנה מסוג חוק המחייב "שכר שווה מגדרית", גם אם אכן משיגה מטרה זו, אין משמעותה כי אינה יוצרת עיוותים אחרים – היא יכולה למשל להגדיל מאוד את האבטלה בקרב נשים – ואז עלינו לשאול את עצמנו האם התועלת מתקנה זו שווה את העלות שלה. התעלמות מהעלויות של תקנות מסוג זה היא מסוכנת מאוד לדידי.

פורסם ב-05/04/2015,ב-כלכלה. סמן בסימניה את קישור ישיר. 3 תגובות.

  1. אריאל, נדמה לי שהטיעון שלך כאן הוא חזרה על טיעון ״אפליית הלקוחות״ של צימרלינג. הבעיה עם הטיעון הזה היא שהאפלייה הזו דוחפת להורדת מחירים של המועסקים המופלים ובכך מקיימת את הלחץ להגברת השוויוניות עליה דיבר אלפר.

    • אריאל קרלינסקי

      כך גם כתבתי. זו הרחבה על טיעון "אפליית הלקוחות" של צימרינג שהוא הזכיר אך לא כ"כ הרחיב עליו.
      לגבי המנגנון שדוחף את המחירים למטה: גם לא מדויק(בלשון המעטה). אם מחירים ושכר גם נושאים עמם מידע מסויים – תאר לעצמך שאתה מחפש שירותי שמרטפות ויש לך 2 מועמדים. אחד מבקש 100 לשעה והשני 50. האם תלך אוטומטית על השני כי הוא מבקש מחיר נמוך יותר, או – כמו בדוגמא של אלקטרוניקה ואוכל ייתכן ותחשוב "למה זה כ"כ זול? חייבת להיות לזה איזו סיבה… אולי זה באמת הרבה פחות טוב?"

      וגם אם נתעלם מאפקט המידע הזה של מחירים ושכר – שוב, בהינתן שהביקוש של צרכנים לשמרטפיות גבוה יותר מזה של שמרטפים – פער שכר יהיה. אין מנגנון שמשווה בין השניים.

  1. פינגבק: מבוא-לכלכלה-איזם – מבוא לכלכלה – ג

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: